בלוג קידום אתריםקידום אתרים בגוגל, שיווק באינטרנט, אופטימיזציה למנועי חיפוש

כמה זמן אתם באמת מבלים בקידום אתרים?

כמה זמן אתם מקדישים לאופטימיזציה כל יום? או ליתר דיוק, כמה זמן אתם מבזבזים כל יום בקריאה על SEO במקום לבצע SEO? אלא אם אתם ממש חדשים בתחום קידום האתרים ועדיין לומדים, אם אתם מבלים יותר משעה בקריאה כל יום אתם כנראה מבזבזים זמן יקר.

על אף שנדמה כי עולם קידום האתרים רווי "חדשות", חשוב להבין שאין יותר מדי שינויים עקרוניים בתחום ה-SEO שמתרחשים על בסיס יומיומי. לכן, אם אתם מבלים את כל היום בקריאת בלוגים, פורומים ומעבר על לינקים בטוויטר אתם מתנהגים יותר כמו מנהלי מדיה חברתית מאשר כמו מקדמי אתרים אמיתיים. למרבה המזל, הפתרון פשוט, אם כי לאו דווקא קל ליישום. למשך שבוע אחד, הפסיקו לקרוא את ה-RSS, הפורומים והטוויטר שלכם. ברגע שתחזרו, הקציבו לעצמכם שעתיים לקרוא את מה שהכי חשוב. אם תישארו בתוך מגבלת השעתיים, תוכלו לזהות מהם הדברים שאתם מגדירים כחשובים יותר ופשוט תתעלמו מכל השאר.

עם כל הזמן שיתפנה לכם, כדאי שתתחילו לבצע יותר אופטימיזציה. הדבר החשוב ביותר הוא לבצע ניסויים בעצמכם ולא להאמין בצורה עיוורת במה שגורו כלשהו כותב או בלוגר אקראי טוען. כך ללא ספק תהפכו למקדמי אתרים טובים יותר. הקדישו זמן ליצירת תוכן מוצלח, כזה ששווה קישורים, לביצוע עריכת תוכן או כל פעולת תחזוקה אחרת שתהפוך את האתר שלכם לזורם ושימושי יותר ואת פעולות קידום האתרים שלכם ליעילות יותר.

המפתח להתמחות בכל תחום הוא ההבנה שחמישה אחוזים מהידע באמת חשוב ובמציאת תמיד יש ליצור איזון נכון ובריא בין התיאוריה לניסיון המעשי. אם כך, האם אתם מוכנים להפסיק לקרוא על קידום אתרים ולהתחיל לעשות? או שאתם מעדיפים להישאר תקועים במקום?

כיצד תבחרו דומיין חדש לאתר שלכם

אחת השאלות השכיחות בהן אני נתקל עוסקת בבחירת דומיין חדש (כלומר כתובת אתר) לפרויקט שאני מחליט לעסוק בו. ישנם כמה היבטים שאני לוקח בחשבון ואותם אחלוק עמכם במאמר זה.

התאמה מדויקת – אם אתם מצליחים להשיג דומיין שמתאים במדויק לפרויקט שלכם, שריינו אותו. גוגל טוענים שהם עובדים על דרכים להגבלת ההשפעה של דומיין מדויק על הדירוג ויכול להיות שזה נכון, ובכל מקרה אני הייתי מעדיף דומיין שמתאים במדויק על פני כל שם אחר. למרות כל זאת, השגת דומיין מדויק שלא שוריין על ידי מישהו אחר לפניכם עלולה להיות קשה מאוד (במיוחד אם לוקחים בחשבון את העובדה שתחום קידום האתרים עדיין תופס מקום חשוב מאוד בעולם האינטרנט ושישנם לא מעט אנשים ש"היו שם" לפניכם). אז נכון, לא כל אחד יכול להרשות לעצמו להוציא חמישה מיליון על דומיין.... ובכל זאת, אם הוא בגבול המחיר הסביר ותקציבכם מאפשר זאת דומיין מדוייק עשוי להחזיר את ההשקעה.

דומיין מילות מפתח – אם אינכם מצליחים להשיג דומיין בעל התאמה מדויקת, הרי דומיין אשר מכיל את מילת המפתח החשובה ביותר שלכם הוא האפשרות הבאה העומדת על הפרק. אני מעדיף לשבץ את מילת המפתח בתחילת השם במידת האפשר (כלומר LasVegasHotelDeals.com בניגוד ל- DealsLasVegasHotels.com).

דומיין עם שם מותג של חברה כזאת או אחרת – התרחקו מדומיינים כאלה – רישום דומייו בסגנון של googledashboard.com עלול להסתיים לא טוב.

שגיאות כתיב או כתיב יצירתי – לדעתי גוגל השתפר פלאים בתיקון שגיאות. למעשה הוא השתפר עד כדי כך שכבר כמעט לא שווה לרדוף אחר שגיאות הקלדה. בנוסף, עדיף להימנע ממילים מומצאות חסרות תנועות אלא אם בידכם תקציב שיווק עצום.היום Flickr.com אולי נראה לכם כמו דומיין מוצלח, אבל הון תועפות הושקע כדי למנוע ממשתמשים להגיע לFlicker.com- לפני שהוא נרכש והתנועה ממנו הועברה לאתר הבית של Flickr.

מקפים – בתור כותב שמפרסם את תכניו בדומיין עם מקף, אני יכול לומר בביטחון: אל תעשו את זה. זה קוץ עצום בישבן והמקף לעולם לא עובד בעל פה.

איכות שלטי חוצות – לפני כמה שנים הופיע שרשור ב-WMW בנושא דומיינים בעלי איכויות של שלטי חוצות, או ליתר דיוק עד כמה אנשים זוכרים שמות דומיין שהם רואים על שלטי חוצות. אם אתם מצליחים למצוא דומיין שממש קל לזכור אך הוא ארוך יותר, זו תהיה בחירה טובה יותר מאשר דומיין קצר שקשה לזכור.

כלל ה-2 לפנות בוקר – כל מי שאני מכיר מספר ואריאציה של הסיפור הזה. השעה מאוחרת ואולי שתית כוסית או שתיים. אתה בודק כמה דומיינים ומוצא שהם פנויים. אתה מרחיב את קשת החיפוש ומוצא כמה נוספים. למחרת בבוקר אתה מתעורר ומגלה שבידך דומיינים רשומים על סך 200$ ורוב הסיכויים שכולם עמוסי שגיאות כתיב ורחוקים שנות אור ממה שהיית מגדיר כרעיון טוב. לא רושמים דומיינים אחרי 2 לפנות בוקר. זה סוף הסיפור.

תקופת הרישום – רישום דומיין למספר שנים לא תמיד יעזור לכם, אבל לעולם לא יפעל לרעתכם.

דומיין על (TLD – Top Level Domain) – כשמדברים על ה – Top Level Domain מתכוונים לסיומת הדומיין – או במילים אחרות – לאותיות שנמצאות מימין לנקודה בכתובת האתר שלכם. אם אתם יכולים, תמיד עדיף להשיג את ואריאציות הסיומות-.com, .net, ו-.org אם אין אפשרות כזאת, עדיף לבחור קודם כל ב-.com, אחר כך ב-.org ובמקרה של .net, בחרו בסיומת האמורה רק אם הדומיין הוא התאמה מדויקת. אם לא, עדיף לחזור לשולחן העבודה ולבחור שוב. אל תשתמשו בסיומות TLD של מדינה ספציפית אלא אם האתר יכוון אל אותה מדינה. לפי דעתי גוגל עדיין לא מיסדו את הנושא לכל סיומות ה-TLD אשר לא חלות עליהם הגבלות גיאוגרפיות. התלוננתי על כך מספר פעמים בפני כמה מעובדי גוגל שתמיד צחקקו על הבעיה שלי.

אורך – כשאני מדבר על אורך, אני מתכוון למספר התווים, לא לתקופת רישום הדומיין. קצר יותר כמעט תמיד עדיף.

קידום אתרים: חמשת השגיאות הנפוצות ביותר

קידום אתרים, כמו כל עבודה רצינית אחרת, הוא תהליך שכמעט תמיד כרוך בטעויות – הן מצד המקדמים והן מצד הלקוחות. כמו שאומרים: מי שלא עושה – לא טועה. לתשומת לבכם – הנה חמשת השגיאות הנפוצות ביותר בקידום האתרים, הסיבות להופעתן וההשלכות האפשריות שלהן.

אתר לא גמור ודפים שאינם קיימים

זכרו ורשמו לעצמכם את הכלל הבסיסי בכל תהליך של קידום אתר: דבר ראשון – אופטימיזציה של האתר (ניתוח ושיפור) ורק לאחר מכן קידום האתר במנועי החיפוש המבוקשים. התהליך תמיד צריך להתבצע בסדר זה – ניסיון להפוך את היוצרות משמעותו בזבוז כספו של הלקוח וניהול תהליך קידום ברמה של אפס יעילות.

נוכחותם של דפים שאינם קיימים מראה בדרך כלל שהאתר עוד לא סיים את "תהליך ההתהוות" שלו או שמנהל האתר (או כל עובד אחר שאחראי על האתר של החברה) פשוט לא מבצע את עבודתו כראוי ולא עוקב אחרי רשימת הדפים שהוסרו מפאת התיישנות. כל אחת מהסיבות הללו עלולה להביא לירידת דירוג האתר במנועי החיפוש – מכיוון שכאשר מנועי חיפוש מזהים דפים כאלה הם מחשיבים אותם למיושנים ולא איכותיים, כלומר לא ראויים להצגה למשתמש.

לפני שתתחילו בקידום האתר העריכו בעצמכם את הפרויקט (אופציה טובה יותר היא לפנות לחברה מקצועית לקידום אתרים) ולכל הפחות דאגו שהאתר יהיה שימושי ונוח למשתמש, מעוצב באופן מושך, מתאים לפרופיל החברה ובעל טקסטים איכותיים. נסו לחשוב – האם הלקוח שיבקר באתר שלכם ירצה להישאר בו ולבחון את המידע המוצג, או שהוא יעדיף לחפש מידע אחר/נוסף – אצל המתחרים שלכם?

מילות מפתח שגויות

לקוחות רבים פשוט לא מעריכים נכונה את חשיבותו של הנושא, אלא שכיום אין ספק - בחירה נכונה של מילות וביטויי מפתח היא הבסיס לקידום יעיל של האתר במנועי חיפוש. אם בחרתם מילים או ביטויים שאינם מתאימים לחיפושים שמבצע קהל היעד שלכם – אתם מבזבזים זמן וכסף.

למעשה, חשוב מאוד שמי שיבצע את בחירת מילות המפתח יהיה מומחה בתחום קידום האתרים שעוסק בנושא באופן מקצועי. אם תחליטו לבחור בעצמכם קיימת סבירות גבוהה שתבצעו בחירה שגויה וטעות כזאת בהחלט עלולה לעלות לכם ביוקר.

כמות גדולה מדי של מילות מפתח באתר

אסור לשכוח לרגע שאתרי אינטרנט נבנים לא רק עבור רובוטי החיפוש אלא גם (ובעיקר) בשביל הגולשים הרגילים. לכן רצוי שלא לנסות לבצע "סופר-קידום" בדפי האתר באמצעות דחיסת כמות גדולה של מילות וביטויי מפתח בתוכן של הדפים. במצב כזה מנועי החיפוש עלולים להגדיר את האתר שלכם כ"ספאם" או "אתר זבל" והמשמעות – ירידה של האתר בדירוג תוצאות החיפוש ולעיתים אפילו תמצאו את אתרכם ב"רשימה השחורה" או ב-"באן" – מה שרק יוסיף לרשימת הקשיים, הבעיות וההפסדים שלכם.

לעיתים קרובות מקדמי אתרים חסרי ניסיון הם אלו שמבצעים את הטעות הנפוצה הזאת, אך ניתן להיתקל גם במצבים בהם הלקוח עצמו ניסה לעשות "קידום" של האתר בהסתמך על "עצות" מהאינטרנט או מעיתונים ומגאזינים שונים, בלי שיהיה לו בדל של ידע מקצועי. כמו שכבר נאמר כאן גישת "עשה זאת בעצמך" תמיד תגרום לכם להתחרט על כך שבחרתם בה.

כמות הקישורים

לא פעם אנחנו שומעים מלקוחות את המשפט הבא: "כמה שיותר קישורים נכנסים ויוצאים – כך יותר טוב" (לאתר ולדירוג במנועי החיפוש). כאן חשוב להבהיר – מדובר בהנחה שגויה מיסודה לגבי הכלי החזק והייחודי הזה של קידום אתרים.

בזמן האחרון מנועי החיפוש מעדיפים קישורים "טבעיים" מאתרים בעלי שם ומעריכים פחות ופחות קישורים שנקנו בשווקי קישורים שונים, התקבלו מ"פחי קישורים" למיניהם וכדו'. במילים אחרות יש למקם קישורים לאתר שלכם באתרים איכותיים ובעלי מוניטין חיובי ולהימנע מלהוציא מהאתר שלכם קישורים לאתרים מפוקפקים. אתר שלא עומד בתנאים הללו מאבד מיידית מקומות בדירוג התוצאות של מנועי החיפוש.

מפסיקים באמצע?

לפעמים לקוחות שרק החלו את העבודה עם חברת קידום האתרים רוצים לראות את האתרים שלהם בראש הרשימה של גוגל או וואלה תוך שבוע או חודש. כאשר התוצאה המבוקשת לא מושגת – הם מנתקים את הקשר עם החברה ומפסיקים את העבודה עם המקדם.

כאן חשוב לזכור שקידום אתרים איכותי ומקצועי אינו תהליך מיידי ומדובר בעבודה יומיומית, ארוכה ומייגעת שתוצאותיה לא ייראו מיד אלא רק כעבור מספר חודשים. בממוצע, התוצאות הראשונות של הקידום נראות בשטח רק 3-4 חודשים לאחר תחילת עבודתו של המקדם המקצועי ובמקרים מסויימים התהליך עשוי לקחת גם 5-6 חודשים.

מופתעים הזמן הרב הדרוש לקידום אתרכם? חשוב שתבינו שכך מתנהל התחום – או במילים אחרות - אין קידומי בזק. לכן, כאשר אתם מתחילים את העבודה שלכם עם מקדם האתרים התאזרו בסבלנות והתכוננו לתוצאה ארוכת טווח ולאפקט מורגש בעתיד. הסבלנות עוד תשתלם בהמשך ובכל מקרה היא טובה ורווחית יותר מאשר להפסיק באמצע עבודה שכבר התחלתם אחרי שכבר בזבזתם את זמנכם והוצאתם סכומי כסף מבלי להשיג תוצאות.

שיטות לא חוקיות של קידום אתרים

קידום אתרים מוצלח ונכון הוא תהליך המורכב ממספר שלבים. ביצוע השלבים הללו דורש זמן ומאמץ ניכר – אין כאן נוסחת קסמים שיכולה לקדם את האתר שלכם למקום הראשון בין לילה. חשוב להבין את הנושא בעיקר מאחר וישנם מקדמים שמבקשים לדלג על שלבים חיוניים בדרך ותוך כך עלולים לגרום לנזק של ממש לאתר שלכם. מסיבה זאת, בהחלט כדאי לכם להכיר את אבני הדרך להצלחה:

אופטימיזציה פנימית וקידום האתר
הרכבת רשימת מילות חיפוש מתאימות
עבודה על הטקסטים ודפי האתר
ייעוץ באופטימיזציה טכנית של האתר
הוספת האתר לרשימות מנועי חיפוש
בדיקת היעילות של האופטימיזציה הפנימית והקידום
אופטימיזציה חיצונית וקידום האתר
בדיקת קישורים של האתר המקודם
פיתוח אסטרטגיה לקידום האתר באמצעות קישורים
מימוש האסטרטגיה לקידום באמצעות קישורים, השגת קישורים מאתרים נבחרים
בחינה של פעילות הקישורים וניתוח של פעילות המתחרים
הרשמת האתר לקטלוגים, רשימות ופורטלים באינטרנט
בדיקת היעילות של האופטימיזציה החיצונית והקידום
קיבוע האתר באזור המקודם
ניתוח ה"מידע ליצירת קשר" של החברה
הצעות לשיפור המידע ליצירת קשר (לפי הצורך)
הצעות למיקום נכון של המידע ליצירת קשר לא רק באתר המקודם אלא גם בקטלוגים, רשימות ומקורות אינטרנט אחרים.

שיטות קידום "לבנות" או "מורשות" הן שיטות קידום אתרים שמביאות תוצאה שהיא לא רק משמעותית אלא גם עמידה לאורך זמן ללא תוצאות שליליות. שימוש באמצעים כאלו מבטיח שיפור במיקום האתר ברשימת תוצאות החיפוש, נתון המביא לעליה בכמות הגולשים המגיעים לאתר ממנועי חיפוש שונים ומשפיע באופן חיובי על המכירות.

יש לציין כי קידום חוקי הוא תהליך מדורג שתלוי בגורמים רבים, אותם כוללים מקדמים הגונים ומקצועיים בזמן העבודה שלהם. הוא לוקח לא מעט זמן, דורש משאבים רבים וכמובן - אינו זול. אל תאמינו לאלו המבטיחים קידום מהיר במחיר נמוך. עדיף לשלם יותר היום- ולחסוך הרבה מאוד בעיות (וכספים) בעתיד.

יש לציין כי המפתחים של מנועי החיפוש עוקבים אחרי השיטות והתוצאות של קידום אתרים, עולים על מקדמים שמשתמשים בשיטות לא חוקיות ומוציאים את האתרים שקודמו על-ידם מרשימת תוצאות חיפוש. מדוע הם טורחים כל כך? הסיבה פשוטה. מטרת מנועי החיפוש היא לענות מהר ובדיוק מרבי על צרכיו ורצונותיו של המשתמש. אם התוצאות לא יהיו מדויקות או יהיו "מזוהמות" בספאם, המשתמש יבחר במנוע חיפוש אחר.

חשוב לדעת כי מומחי וואלה, גוגל, Yahoo ואתרים נוספים מפרסמים בתכיפות הוראות וחוקים חדשים המגדירים "עברות". על בסיס הוראות וחוקים אלו ננקטות סנקציות נגד אתרים שביצעו "עברות" כאלה: מיקום האתר בתוצאות חיפוש יורד או שהאתר מוסר לחלוטין מתוצאות החיפוש (חרם כולל של מנוע החיפוש – באן). עסקאות בין מנועי החיפוש והמקדמים העוברים על החוק אינן אפשריות כבר מכוח הגדרתן – המטרות של המקדמים ומנועי החיפוש שונות למדי.

זו בדיוק הסיבה שבגללה "מקדמים שחורים" שוקדים על המצאת אמצעים מסוכנים ולא בטוחים על מנת לעקוף את ההגבלות המוטלות עליהם על ידי מנועי החיפוש ומשתמשים באמצעים אלו במטרה להפיק מקסימום רווח במינימום עבודה.

שיטות לא חוקיות של קידום\שיווק אתרים

יש לציין כי השיטות "השחורות" ו"האפורות" נבדלות זו מזו ברמת הסיכון שהן מייצרות: שימוש בחלק מהאמצעים גורר סנקציות חריפות יותר ביחס לאמצעים אחרים. אמצעים מסוימים שמותרים כיום ייאסרו לחלוטין או יפסיקו להשפיע על הדירוג בעתיד, ואף יהפכו למיושנים וחסרי תועלת במהלך השנים. אבל לא כל הלקוחות מודעים לעובדה הזו – ומקדמים לא אתיים מנצלים את חוסר הידיעה של הלקוחות ומשתמשים באמצעים מיושנים או לא יעילים בכדי לנפח את תקציב הפרויקט.

זכרו: כדי להשיג תוצאות איכותיות יש צורך בהשקעה כספית משמעותית ב"קידום אורגאני" אולם על מנת לקבל תוצאות יש לוודא כי בבסיס הקידום עומדות טכנולוגיות יעילות באמת – ורצוי שלפחות חלקן יהיו חדישות. יש לציין כי בחירת האמצעים לקידום תלויה במקצועיות המקדמים והניסיון שצברו, ודורשת בסיס טכנולוגי ותשתיות אנושיות.

הנה כמה שיטות קידום אתרים לא חוקיות שהיו פופולאריות בעבר:

ספאם – זהו אחד האמצעים העתיקים ביותר בקידום אתרים, שהתפלג במהלך השנים לתת-זרמים רבים. תוצאת השימוש בשיטה זו היא זרם גדול של תוכן "זבל".
יש לציין בנפרד ספאם טקסטואלי – "הצפה" של האתר במילות מפתח. שיטה זאת מתבטאת ב:

רשימה גדולה של מילות מפתח בתגיות עמודי אינטרנט (meta keywords, description) ובתגית title, כולל שימוש בכותרת כפולה (למשתמש מוצגת כותרת אחת, אבל מנוע החיפוש מקבל את שתיהן) ומטה-תגיות.
טקסט שאינו מוצג למבקרי הדף אבל נרשם במנוע בחיפוש – באותו צבע כמו הרקע של העמוד, בכתב קטן מאוד (בגודל של פיקסל אחד). הטקסט מוחבא מתחת לתמונות, ממוקם בשכבות בלתי-נראות ומוחבא מעבר לאזור הנראה.
"הצפה" גלויה של הטקסט במילות מפתח, כך שהטקסט הופך לדל תוכן או לבלתי קריא.
שימוש במילות מפתח במשמעותן הישירה, ניסוחים מאולצים שמביאים לתחושה של "אי-נוחות" אצל קוראי הטקסט.
הכללה של מילות מפתח בלתי קשורות בכותרות, כותרות ספאם שאינן קשורות לתוכן.
כותרות כפולות שאינן נראות למשתמש הכלולות בהערות ה-HTML.
העלאה מלאכותית של משקל מילות המפתח בעזרת אמצעי עריכה נוספים (כלי HTML), כלומר, הכנסת מילות מפתח לתוך תגיות H1-3, strong, em וכיו"ב.

תוצאות הקידום ה"לא חוקי" נקבעות בהתאם לתדירות, נפח ומשך השימוש בשיטות כאלה. לעיתים מנועי החיפוש יאפשרו לאתרים להישאר בתוצאות החיפוש באופן זמני (הדבר תלוי גם באיכות האתר) לעיתים יורידו אותם מספר מקומות בדירוג או פשוט יוציאו אותם כליל מתוצאות החיפוש (או במילים אחרות – באן=חרם על האתר). הבאן יכול להיות זמני או קבוע – ללא אפשרות לתיקון המצב, כאשר רק שינוי הכתובת של האתר יוכל לפתור את הבעיה.

Doorways – אלו הם אתרים שמיוצרים (בדרך-כלל באופן אוטומטי) בכמויות גדולות – עשרות ואף מאות של אתרים בעלי עמוד אחד שהמטרה העיקרית שלהם היא לספק קישורים לאתר המרכזי, לקדם את מאגר הקישורים וכן את התנועה לאתר. לפעמים הם נוצרים אך ורק על מנת למכור תנועה (בדרך-כלל, למספר אתרים בו זמנית, עם מספר קישורים בנושאים שונים), או במטרה למקם פרסומות ולהרוויח ממעבר המשתמשים לאתרים של בעלי הפרסומת. יש לציין כי לרוב הם לא כוללים שום מידע מועיל לגולש. ישנם doorways עם הכוונה אוטומטית (redirect) ו – doorways בצורה של עמודי אינטרנט שמהם המשתמש יכול לעבור לאתר אחר "מרצון". ברוב המקרים השימוש בדורוויז גורר אחריו באן על האתר המשתמש.
קלוקינג (באנגלית: Cloacking – הסוואה) –הצגת תוכן מסויים לרובוט של מנוע החיפוש ותוכן אחר למשתמש הרגיל (התכנים יהיו שונים בכתובת ה-IP שלהם או בנתוני ה-User Agent).
קישורי ספאם – העצמה מלאכותית של מאגר הקישורים של האתר על מנת לקדם תכונות חשובות של האתר כמו: Link Popularity, PageRank.

ישנן מספר דרכים בהן הדבר נעשה:

רכישה אקראית ולא מחושבת של קישורים בתשלום – ברוב המקרים הרכישה נערכת בצורה חוקית, אבל השגיאה בנפח הקישורים הדרוש והבחירה בקישורים זולים ולא מוכרים ("פחי קישורים") פוגעים קשות בדירוג האתר.
החלפה אקראית של קישורים בין אתרים –שיטה זו הגיעה לרשימת האמצעים הלא-חוקיים לאחר שמקדמים שחיפשו תוצאות מהירות החלו להחליף קישורים עם כל אתר מבלי להתייחס לתוכן ונפח הקישור, וכתוצאה מכך אתרי הלקוחות של אותם מקדמים הפכו "לפחי קישורים" חסרי מבנה.
קישורים בלתי נראים או בגודל של פיקסל יחיד – שיטה המקבילה למיקום של טקסט סמוי.
יצירת "טבעות" של אתרים בנושא מסוים עם מערכת קישורים מעגלית – כלומר קבוצת אתרים שנבנו על אותו בסיס עם אותו העיצוב לפי העיקרון של "חוות קישורים": שיטה זאת לא פוגעת בדירוג במידה רבה, אך בכל זאת מורידה את דירוג האתר כאשר "הטבעות" מתגלות על-ידי מנועי החיפוש.
שליחת ספאם "מסורתית" בדרך כלל נעשה בה שימוש בתחום הקידום הפרסומי אך היא משמשת גם לשליחת קישורים לאתר.
ספאם עם קישורים שממוקם בספרי מבקרים, הערות בבלוגים, פורומים, רשתות חברתיות וכיו"ב.

האמצעי העיקרי במלחמה של מנועי החיפוש נגד שיטות הקידום שצוינו הוא שימוש במסננים אשר הופכים את הקישורים לבלתי נראים עבור האלגוריתמים של מנועי החיפוש וכך אינם זוכים להיחשב בדירוג.

שיטת קידום נוספת שאינה חוקית היא גניבת תוכן פשוטה (או במילים אחרות ביצוע קופי-פייסט – העתק הדבק) שבה בעלי אתרים מסוימים משתמשים עד היום. מאמצי מנועי החיפוש מכוונים לשיפור הזיהוי של המקור הראשוני של הטקסט והצגה בתוצאות החיפוש של "האתר התורם" בלבד. למעשה, כיום גניבה ספרותית היא פשע עם עונש מוגדר. מכל מקום, מומלץ שבאתר שלכם יהיה תוכן המורכב מטקסטים מקוריים שהכמות שלהם עולה בצורה מתמדת (אבל קבועה!).

יש לציין כי גניבת תוכן התפתחה לשילוב תכנים אוטומאטיים – כלומר ריבוי תכנים בצורה מכאנית או כתיבתם מחדש בעזרת כלים אוטומטיים. אמצעי זה אינו יעיל במיוחד כדרך להוספת תוכן לאתר ראשי, אבל מתאים למשימות כגון מילוי אתרי לוויין בתכנים ולכן הפך לנפוץ בתחום. מנועי החיפוש עדיין אינם מסוגלים "לעלות" על שיטה זו באופן מספק, אבל מפתחים כל העת אמצעים חדשים לטיפול בנושא.

רוב הטכנולוגיות המצויינות במאמר זה כבר התיישנו מאוד והן הולכות ונעלמות, בעיקר מכיוון שמנועי החיפוש למדו להתמודד איתן בצורה מצוינת. היעילות של אמצעים אלו נמוכה ולמרות זאת לעיתים עדיין נעשה בהם שימוש בעת ניסיונות לקדם אתר (לפעמים הדבר מתרחש עקב חוסר ידיעה – בעיקר אם הרמה המקצועית של מקדם האתרים היא נמוכה מאוד).

ניתן לסכם ולומר שחוסר מקצועיות באופטימזציה חיצונית בפרט ובקידום אתרים בכלל יכול להביא לתוצאות בעייתיות כמו למשל "הצפת קישורים", שעלולות להקשות על קידום האתר ואף להביאו למצבים קשים של חרם והסרה מתוצאות החיפוש.

המסקנה המתבקשת: אל תתפתו להצעות של חברות שימליצו לכם לקדם את אתרכם תוך שימוש בשיטות הללו (שלא רק שאינן חוקיות, הן גם מיושנות ובלתי יעילות). ברגע שמציעים לכם טכנולוגיות "חכמות" המסוגלות "לעבוד" על מנוע החיפוש אמורה להידלק אצלכם נורה אדומה. זה הזמן לחפש מידע על החברה, על המיקום שלה בדירוג המקצועי, להביט בתיק העבודות שלה ולבחון את הפרוייקטים שבוצעו על-ידה. אם הנתונים הללו חיוביים, תיק העבודות נראה מבטיח ושיטות הקידום חוקיות כנראה שאתם עומדים מול קבלן טוב. אם לא – יכול להיות שלפניכם עומד בעל מקצוע לא אתי או במקרה הגרוע – מתחזה או רמאי.

עמוד גרוע יכול להרוס את כל האתר

ב-SMX West, הכנס הגדול ביותר המוקדש לשיווק באינטרנט שמתרחש השבוע בסן-חוסה, התקיים דיון שבמרכזו עמדו הסנקציות האחרונות של גוגל כנגד "חוות תוכן" (Content farms). מתוך הנאום של נציג גוגל ניתן לשלוף את המידע המועיל הבא:

שימו לב - נוכחות עמודים באיכות ירודה עלולה לפגוע בדירוג האתר כולו, כולל בדירוג העמודים האיכותיים.
דירוג האיכות נותן משקל לא קטן גם לחוויית המשתמש– נוחות השימוש והעיצוב, מידת ההתאמה בין התוכן לפרסומת והקליטה של המותג על ידי המשתמשים.
בידקו את טיוטות העמודים: האם הן כוללות יותר שטח המיועד לפרסומות מאשר לתוכן ענייני?
הבטיחו את נוכחותו של תוכן איכותי באתר, ספקו מידע על האתר למשתמשים ושתפו אותם בפעילות האתר (עבדו עם מדיה חברתית וערוצים אחרים).
כדאי ליצור מקורות תנועה שונים המבטיחים זרם של מבקרים ממגוון מקומות - כלומר לדאוג כי משתמשים יגיעו מחיפושים בבלוגים, תמונות, מ-Google News וכיו"ב.

חשוב לשים לב לפרט העולה באופן ישיר מדבריהם של נציגי גוגל: עבור מי שמעוניין להופיע בתוצאות החיפוש, הרלוונטיות לבדה כבר אינה מספיקה. למעשה, גוגל שם לעצמו מטרה להילחם בדירוג של אתרים "באיכות ירודה". יש לציין כי לגוגל ישנם הרבה סימנים המעידים על "איכות" האתר. במקרה שלנו אנחנו מדברים על תוכן איכותי ולא על נתונים כמו מהירות הטעינה של עמודים. הסימנים "לאיכות ירודה" אותם גוגל חשף ב-SMX הם תוכן חסר, ניסוח "דל" (במקור – poorly written content), טקסטים המועתקים מאתרים אחרים ולבסוף - תוכן שאינו מביא תועלת.

כדי לקבל מידע נוסף לגבי האופן שבו גוגל מזהה תוכן "שאינו איכותי" יש לקרוא את הריאיון של מט קטס ואמית סינגל למגזין Wired. סינגל מספר שלמטרת פיתוח המנגנון גוגל בחר מספר אתרים, אסף אנשים לביצוע מבחן ושאל אותם שאלות בסגנון: "האם הייתם נותנים לאתר הזה את מספר כרטיס האשראי שלכם?", "האם הייתם נותנים לילד שלכם את התרופה לגביה מייעץ האתר?", האם האתר היה נראה טוב בתור מגזין?", "האם נראה לכם שיש הרבה פרסומות באתר?". כל שנותר לגוגל הוא להפוך את התשובות של המשתמשים לאלגוריתמים.

עקרונות בסיסיים בקופירייטינג של קידום אתרים

קידום איכותי ויעיל מורכב משילוב של תוכן המותאם לקידום אתרים בעמודי המטרה. מכיוון שאי אפשר לקדם את האתר ללא תכנים, נשאלת השאלה מהיכן משיגים כמות מספקת ואיכותית?

כמובן שתמיד עומדת בפניכם האפשרות לכתוב בעצמכם או להזמין מכותבים מומחים יותר או פחות, כך או כך – חשוב מאוד שהטקסט יהיה נכון ו"קריא" לא רק מבחינת מנועי החיפוש אלא גם מבחינת הגולשים. מאמר זה אולי לא ילמד אתכם לכתוב אבל יסייע לכם להבדיל בין טקסט איכותי לטקסט גרוע ויעזור לכל אלו שמעוניינים להתחיל לכתוב טקסטים בצורה עצמאית או להזמין טקסטים מכותבי תוכן.

הכללים העיקריים:

נפח הטקסט בעמוד הראשי – 2000-10000 תווים.
נפח הטקסט בעמודים הפנימיים – 1000-6000 תווים.
כמות מילות מפתח בטקסט - כ 1-3%.
מומלץ לשלב מילות מפתח בפסקאות הראשונות של הטקסט.

טקסטים לאתרים - מאפיינים חשובים והמלצות

אפילו הטקסט הטוב ביותר יכול לרדת לטמיון בגלל עיצוב גרוע. אפשר לשפר את המראה החזותי של הטקסט בעזרת כתב גדול, אורך שורה אופטימאלי (לא יותר מ-60 תווים), מרחקים מדודים בין הפסקאות והכותרות וכדו'.
חשוב להשתמש בתכונת justify בזהירות – יש לוודא כי יישור הטקסט לרוחב לא יביא ליצירת מרווחים גדולים מידי בין המילים בשורה.
היזהרו מטקסט רצוף. הטקסט צריך להיות מחולק לפסקאות עם כותרות מעניינות וענייניות. בשונה מכותרות בעיתונות – יצירת כותרות לטקסטים באתרי אינטרנט לא דורשת הברקות מיוחדות. אפשר להסתפק בכותרות מובנות שמושכות את תשומת הלב של הקורא. מומלץ להשתמש גם ברשימות, ציטוטים ואפקטים אחרים שמעניקים לטקסט תחושה "מרווחת".
חשוב להוסיף תמונות ואיורים בטקסטים (ציורים, צילומים, תרשימים, טבלאות). כל התמונות צריכות להיות ייחודיות, איכותיות ולא להציג פגמים שנוצרו כתוצאה מכיווץ התמונה.
בנו ראשי פרקים עם הרעיונות העיקריים בטקסט. אמצעי זה יסייע לכם לשמור על ההיגיון הרציף ויהפוך את הטקסט כולו לאחיד ומובן לקורא.
השתמשו בבדיקת שגיאות הכתיב המובנית של התוכנה באמצעותה אתם יוצרים את הטקסט. בדיקת השגיאות האוטומאטית מסייעת גם לאנשים עם תחביר מושלם.
קראו את הספרים הטובים ביותר בנושא קופירייטינג: התחילו מהספר הקלאסי "על הפרסומת" של דייוויד אוגילווי.
צרו ניסוחים ברורים וקצרים. הגולשים באתרים מסחריים לא מתעניינים באמיתות כלליות – הם רוצים לדעת יותר פרטים על המוצר או השרות.
כתבו בצורה אמינה והגונה – כך תוכלו לרכוש את אמונם של הקוראים. הפרסומות הטובות ביותר מנוסחות בצורה פשוטה ואמינה ומומלץ לקחת מהן דוגמא.
אם אתם משכתבים טקסטים בדקו אם לא העתקתם תכנים באמצעות copyscape.com או באמצעים אחרים.
זכרו את הכלל הפשוט: אל תחזרו יותר מדי על מילים מאותו השורש (נכון גם לגבי מילות המפתח).
על מנת להכניס לטקסט מילות מפתח מורכבות כמו "תיירות אטרקטיבית בטורקיה" ניתן להשתמש בתכסיס פשוט: לומר כי הגולשים מחפשים הצעות טובות באמצעות ביטוי זה.

המותגים בפייסבוק – מעצבנים את הנוער

רק 6% מהמשתמשים בגילאים 12-17 רוצים "להיות חברים" של מותגים ברשתות חברתיות – זאת לפי נתוני המחקר של Forrester Research. בגילאי 18-24 המספרים מגיעים ל – 12% - כמות קטנה יחסית בהתחשב בעובדה שכל טכנולוגיית ה-SMM בנויה על עקרון "השיחה בין המשתמש למותג".

עוד עולה מהמחקר כי חלק גדול מהנוער מעוניין "להעיף" את כל המותגים מהרשתות החברתיות.

אם כן, נשאלת השאלה מהן האפשרויות העומדות בפני חברות שרוצות להתקדם במדיה החברתית? החוקרים סוברים שחברות שכאלו צריכות לפעול בצורה סבילה (ריאקטיבית) ולא פעילה (פרואקטיבית) ולהקשיב למשתמשים יותר מאשר לדבר. במילים אחרות, המותג לא צריך "לכפות" את התוכן, הנוכחות והפעילות שלו, אלא להגיע למקומות שבהם יש בו צורך - כדי לענות על שאלה של משתמש, לעזור, להעביר שאלה למרכז תמיכה וכדו' וכמובן – על מנת לאסוף פידבק על המוצרים שלו.

Yahoo חוקר את החיפוש העתידני

משתמשי המכשירים הניידים (טאבלט וסמארטפונים) מהווים נתח נכבד מכלל משתמשי מנועי החיפוש. נתח זה גדל במהירות ומתנהג בצורה שונה לגמרי ממשתמשי המחשבים הנייחים או הלפטופים. מאפייני החיפוש של המשתמשים הללו עניינו את צוות המחקר של Yahoo, שהחליט לבחון את הנושא.

המומחים מונים שלושה מאפיינים עיקריים המבדילים את החיפוש הסלולרי. ראשית – המכשיר עצמו משפיע על הנושא והאופן בו מתבצע החיפוש על ידי המשתמש. תכונות חשובות הן גודל המסך ואיכותו, אופי השימוש במכשיר ("בתנועה" או "על הברכיים"), האפשרויות והתכונות של המכשיר (מסך גדול, צליל טוב וכדו'). שנית, מכשירים מסוימים נרכשים רק על-ידי אנשים מסוימים והתכונות הסוציאל-דמוגרפיות של קוני גאדג'טים כאלה או אחרים ידועות. לבסוף, מאפייני החיפוש תלויים במשימה אותה מנסה המשתמש לבצע.

ניקח לדוגמא את ה-iPad. משתמשי iPad מבצעים יותר חיפושים הקשורים לטלוויזיה וסרטים מאשר כל המשתמשים במכשירים האחרים גם יחד. מדובר בנתון מובן למדי – שכן ל- iPad יש מסך גדול המתאים לצפייה בסרטים ותוכניות, אך בנוסף ידוע שמאז ההשקה של ה- iPad גדלה כמות החיפושים הקשורים לנדל"ן בקרב משתמשי המכשיר ומאפיין זה שייך כבר לתחום הסוציאל-דמוגרפי.

גוגל ו-Bing הכירו בקיומן של רשימות לבנות

עוד מבזק מ-SMX West: שני מנועי החיפוש המובילים (Bing עקף את Yahoo בפופולאריות בתחילת השנה) הכירו בכך שלחלק מהמסננים והאלגוריתמים קיימות גם "רשימות לבנות" של אתרים שאינם עוברים בדיקה או אינם מעובדים בתוך האלגוריתמים. הסיבה היא שהאלגוריתמים הללו אינם מושלמים ותמיד קיימת אפשרות של הטלת סנקציות על אתרים בגלל טעות וללא הצדקה.

כך מגיעים להצעות החיפוש בגוגל

הבלוגר רישי לקחני (Rishi Lakhani) ערך ניסוי שבדק את האופן בו נבחרות הצעות החיפוש של גוגל בהתאם לתוכן שלהן. הניסוי הוכתר בהצלחה: רוב המשתמשים חשבו שהדרך להגיע לרשימת הצעות החיפוש היא בהתאם ל"צפיפות" החיפוש בנושא מסויים, ולכן התוצאות תומרנו באמצעות טריקים בסיסיים וגוגל ניסה לסנן אותן.

מלבד זאת היה גורם נוסף שהשפיע על ההצעות והוא התנהגות המשתמשים. לדוגמה: משתמש שניסה לחפש את הביטוי "קוקה קולה ההיסטוריה של החברה", נתקל בביטוי "קוקה קולה – רעל קטלני" ולחץ על הניסוח המושך הזה, כשהוא שוכח לגמרי את המטרה שלשמה בכלל הגיע לגוגל.

לקחני הניח שעל ההצעות משפיע גם תוכן החיפוש – נוכחות צירוף מילים מסוים באתרים שונים. הוא ביקש מכל קבוצה לעשות retweet של הטקסטים Rishi Lakhani ROFL ו-Rishi Lakhani ha ha ha. הגרסה האחרונה משום מה לא הגיעה להצעות חיפוש אלא ל-related searches – "חיפושים קשורים", שאותם גוגל מציע בתחתית עמוד התוצאות. הגרסה הראשונה, לעומת זאת, הגיעה לרשימת הצעות החיפוש (suggestions).

לקחני מזהיר שהשיטה המשתמשת בקידום ברשימת הצעות החיפוש שייכת לתחום "הקידום השחור", וגוגל לא ממליץ עליה ואף נלחם בה. אבל לעתים, במסגרת הפעולות הנדרשות לשמירה על תדמית האתר והמוצר, יש צורך קיומי להילחם בהצעות חיפוש שליליות. למעשה, בעזרת הצעות החיפוש שלכם ניתן "לדחוף" החוצה הצעות חיפוש של אתרים אחרים המציעים את השירות שלכם בהנחה או מוכרים קופונים למוצרים שלכם וכדו'.

אופטימיזציית אתרים - לא רק למנועי החיפוש

לא פעם כתבתי על אופטימיזציית אתרי אינטרנט למנועי החיפוש. כידוע התאמת אתרים לדרישות מנועי החיפוש היא פעולה חשובה למדי בביצוע כל פרוייקט אינטרנט – שכן בסופו של דבר אופטימיזציה טובה מבטיחה לכם מסע פרסום מוצלח. ואולם, לא פעם במהלך הפעילות המקצועית שלי שמתי לב שרוב מקדמי האתרים מרכזים את כל תשומת הלב שלהם אך ורק בהתאמת האתר למנגנונים של מנועי החיפוש (בהתאם לאלגוריתמים הנוכחיים) ובו בזמן שוכחים את הגורם החשוב ביותר – מבקרי האתר, שהם בעצם הלקוחות הפוטנציאליים.

אתר שמצליח לתפוס מקום טוב בתוצאות החיפוש אבל אינו מוצלח מבחינת האקטואליות, איכות המידע, נוחות התצוגה ופשטות ההבנה לא יזכה לתמורה ממשית מהשקעה בפרסום. רוב הגולשים יעיפו מבט אחד באתר ויסגרו אותו מבלי להגיע לעמודים העיקריים (טופס הזמנה, צור קשר וכדו') ולכן גם לא יהפכו ללקוחות שלכם. יש לציין כי אתרים בעלי אופי כזה יצליחו לתפוס מקומות טובים בתוצאות החיפוש למשך זמן קצר בלבד.

על מנת שהאתר שלכם אכן יהיה מוצלח ורווחי עליכם להפנות את תשומת הלב אל המשתמשים וזאת בד בבד עם אופטימיזציית האתר למנועי החיפוש. גוגל מפתח כל הזמן טכנולוגיות דירוג אשר מקדמות אתרים נוחים, איכותיים ופופולאריים בקרב המשתמשים. כיום אנו רואים הרבה פחות אתרים "לא גמורים" במקומות הראשונים בתוצאות החיפוש.

תארו לכם מקדם אתרים ממוצע, כזה שמזמן התאים את פעולותיו למנועי החיפוש ורק "עושה את העבודה" בלי לבקר אפילו פעם אחת באתר הלקוח, תוך שהוא מתבסס על מידע כמו מילות מפתח, צפיפות וכיו"ב. האם לדעתכם למשתמש אכפת מכמות מילות המפתח בעמוד? האם הוא סופר אותן? האם מנגנוני החיפוש של וואלה וגוגל סופרים אותן? וזוהי רק דוגמא אחת. מדובר בנושא שניתן לכתוב עליו עבודת תואר שלמה.

התאמת האתר למשתמשים הוא תהליך המורכב מחלקים חשובים רבים, שבניהם:

יצירת מקבצי מידע ועיצוב העמוד הראשי.
עיצוב העמודים הפנימיים (עיצוב עמודי המידע צריך לאפשר למשתמש לקלוט את המידע בקלות וללא הפרעות, לכן העיצוב עצמו אמור לתפוס כמה שפחות נפח)
פיתוח מפת ניווט פשוטה ומובנת באתר, המאפשרת למשתמש לעבור לעמוד הדרוש ללא קשיים (יש לאפשר למשתמש להגיע לכל עמוד באתר בפחות מ-3 קליקים).
כתיבה ועיצוב של טקסטים מעניינים ומועילים למשתמשי האתר.
פיתוח עמודי המטרה של האתר ויצירת גורמים שימשכו את המשתמשים לעמודים אלו (דוגמאות לעמודי מטרה: צור קשר, טופס הזמנה, סל קניות של חנות מקוונת, קטלוג מוצרים וכיו"ב).
פיתוח שירותים שונים באתר המאפשרים תקשורת מהירה עם מנהליו – החל בתקשורת הפשוטה והבסיסית ביותר וכלה במודולים אינטראקטיביים (כגון פורומים, בלוגים, שירותי תמיכה טכנית). במקרים מסויימים תידרש גם יצירה של רשת חברתית קטנה.
בדיקה המוודאת שהאתר מוצג נכון בכל הדפדפנים. קיים יתרון גדול מאוד לאתרים עם גרסה לדפדפנים סלולריים.
חידוש המידע באתר באופן קבוע והקפדה על האקטואליות והרלוונטיות של תוכן האתר.

למעשה יש ליצור מצב שכשגולש נכנס לאתר שלכם הוא יתעניין בתוכן – והדבר יניע אותו לביצוע פעולה מסויימת באתר, לדוגמא מילוי פרטים בטופס או קנייה בחנות מקוונת. אך גם אם המשתמש פשוט חזר אחרי זמן מסויים לאתר שלכם מדובר בתוצאה רצוייה (אולי בפעם הבאה הוא יבצע את הפעולה).

על מנת למשוך את תשומת הלב של המשתמש לאורך זמן יש לבצע מספר פעולות:

ליצור עיצוב איכותי ונעים לעין המעורר תגובה חיובית.
למקם באתר טקסטים ש"מוכרים", כאלו שנכתבו על ידי קופירייטרים מקצועיים ומלווים באיורים.
להכניס אל קוד התוכנה של האתר אופציה המאפשרת ללקוח הפוטנציאלי להביע דעה ולקחת חלק בדיונים באתר (הזמן שהגולש מבלה באתר מחושב בקבוצת נתונים הנקראת "פקטורים התנהגותיים"( העיקר – לא לשכוח את הפקטור החשוב ביותר: המשתמש יישאר רק בעמודים שמעניינים אותו.